סקירה על "דמייני שקיבלת הזדמנות שנייה" מאת גילי שרייבר באר

הספר: דמייני שקיבלת הזדמנות שנייה · ליחן שירן

חבל שהיא לא יכולה לקבל את שניהם. החיים היו כל כך הרבה יותר פשוטים אם הייתה יכולה לראות את העתיד עם גיל או עם עוז. אם הייתה יכולה לדעת במי כדאי לה לבחור." יצא לכם שהתלבטתם בשתי אפשרויות: מה ללכת ללמוד? באיזה מקום לעבוד? נאיה, היא סטודנטית לקראת סיום התואר שלה, היא מוצאת עבודה טובה קבועה, מבלה עם חברותיה, וחולמת על בן הזוג הנכסף. אל חייה, נכנסים שני גברים שונים עד מאוד (ואולי לא..?), גיל ועוז. וכך. גם עתידה הכרוך עימם. גיל יציב וישיר. ידיו חזקות והוא שולט באמנות הויכוח, מהווה עבורה עמוד איתן להקים עימו משפחה. ליבה יוצא אליו. הוא כל מה שהיא רצתה. ביטחון ואהבה. עוז יצירתי, סוער ומלא תשוקה, נשרף ושורף באש הלהבה. איתו היא לא מצליחה לחשוב, גופם הופך לשפה ביניהם. איך תוכל לבחור רק כיוון אחד כשהיא זקוקה לשניהם? פרק אחד עוז הוא כל עולמה, ובפרק העוקב גיל בעלה. ואני קוראת ונעה איתה בחיפה, עיר מגוריה, בין היסחפות ואהבה. עולה בסמטאות ויורדת ברחובות הקטנים. מתבגרת, מתרגלת, זקוקה נואשות לתשומת לב מאהובה. מוותרת, מאפשרת לו להתפתח, וקורסת תחת עול הבית והילדים. נאבקת בטיפולי הפוריות והנסיונות להרות, היא כל כך רוצה ילד/ה. איפה יהיה לה טוב? ליחן אוספת צעד לצעד, והקורא/ת נועל/ת איתה נעלי התעמלות ומתחיל לרוץ, פעם עוז הוא הפרי האסור, איתו היא מקבלת כל מה שבעלה לא יכול / רוצה לתת לה, ופעם גיל הוא המזור למערכת היחסים הבלתי אפשרית שנוצרה עם עוז חסר הגבולות, בעלה. האם התשוקה תספיק לריצה למרחקים ארוכים? האם היא תסיים בסוף כמו מירי חברתה הטובה, הרווקה? והאם בכל מקרה עדיף לאמץ כלב/ה? (כן!!!). דמייני שקיבלת הזדמנות שנייה נוגע בנקודות בהן אנחנו קובעים את עתידנו, Choices are half chances כתבה מרי שמיץ׳, הבחירות שלך הן חצי הגורל שלך, אז למה אנחנו כל כך פוחדים להצטער על בחירה שגויה? על קשר שהתפספס? האם זו התקופה בה אנחנו חיים בתרבות הפומו או צורך אנושי עמוק לחתור אל החסר? כך או כך, הספר מתוק ומרענן, כתוב ביד קלילה, מתאים לחופשות או סתם להתפנקות במזגן. ״היא החזיקה את פעמון הזכוכית מעל ראשה רואה את פניה משתקפות אלפי פעמים. אולי יש שם עוד נאיה שנהנית מהגינה היפה, עוד נאיה שמחבקת את ילדיה, עוד נאיה..״ אין סוף אפשרויות. דלתות מסתובבות.