סקירה על "גדול ונורא" מאת שירז אפיק
הספר: גדול ונורא · דודי ליפשיץ
גדול ונורא/דודי ליפשיץ הוצאת התחנה, 382 עמ' ערכה: עלמה כהן-ורדי *הספר נשלח אליי לסקירה על ידי ההוצאה* "תחת השם המוזר "אמרכלות" הסתתרו האנשים הכי מקושרים במשטרה. כמו עכביש הטווה את קוריו, כך האנשים מהאמרכלות שלחו את זרועותיהם לכל האגפים בבניין. תמיד היו ראשונים לדעת על השינויים הצפויים בתפריט ארוחת הצהריים, מה יהיה השי בחג הקרוב, אם כבר הגיעו חולצות מדים לשוטרות בגזרה החדשה וכל דבר דומה. ועל כולם ניצחה ביד רמה נחמה. האורקל הלוגיסטי של המחוז כולו." עמ' 206 במהלך הקריאה בדקתי שלוש פעמים - נודרת!!! - אם אכן מדובר בספר ראשון של המחבר, והתשובה נותרה בעינה באופן מפתיע. מדובר בספר מתח קולח, משויף ומרובד, שעבר גם עריכה נהדרת של עלמה כהן-ורדי. אז מה יש לנו כאן? - מארק (מנחם) רוזמן הוא חוקר פרטי המתגורר בניו יורק ומתפרנס בעיקר ממעקב אחר בחורי ישיבה סוררים. החיים שלו מקבלים תפנית כשאת שירותיו שוכר אייב ברנסטין, איש עסקים גדול ונורא בממדיו ובאישיותו (לא על שמו נקרא הספר, אבל הוא בהחלט ריחף לנגד עיניי במהלך הקריאה). ברנסטין דורש מרוזמן לנסוע לארץ ישראל, בה לא ביקר מזה שתים עשרה שנה, ולאתר את בנו אלי שנעלם מהישיבה בה למד. החזרה לארץ מעמתת את רוזמן עם משפחתו, בעיקר עם האב שגירש אותו לארצות הברית כשחווה משבר אמונה (רוזמן מכנה את עצמו "תתרן של קודש"), עם יחסו לדת, ועם שוטרת אחת בשם אביגיל שגורמת ללב שלו לרטוט במקצב אחר. ליפשיץ מיטיב לתאר את צוות החקירה עד כדי כך שאפשר ממש לשמוע את הדמויות מדברות. רוזמן מצטרף אליהם על תקן זה שמכיר את המגזר מבפנים, על מנהגיו ועל השפה המדוברת והלא מדוברת שלו. בדומה לבחור שאותו הוא מחפש, גם הוא מכיר על בשרו את התחושה של ריחוק מהמשפחה ושל אב כוחני שהכזיב. חוץ ממתח שהולך ונבנה, יש פה גם הומור וסגירה יפה של קווי העלילה, בתוספת מיסטיקה יהודית למעלה. למרות שגם בממדיו הספר נראה ענק, זללתי אותו בשלושה ימי מחלה. אז מה הקשר לאליהו הנביא? מה קרה בשלג של סיביר בשנת 1939? ומה נסגר עם החטיפים הדוחים של השוטרים בתחנה? - תקראו את הספר המהנה הזה. גדול ונורא כייפי.