סקירה על "החיים הם לא ריטריט" מאת גילי שרייבר באר

הספר: החיים הם לא ריטריט · מאיה שרון וולף

איזה ספר! הייתם פעם בריטריט? ג׳מה הייתה בהרבה: אוכל, מדיטציות, הילינג, הכל הצטלם נהדר, היא נהגה שנים לדגמן את חייה המושלמים בוילה שלה בסביון, בגינה הענקית ליד הבריכה. ואפילו, הספיקה להוציא ספר על חייה המאושרים לפני שאלו קרסו ביום אחד. ככה, באמצע החיים, בגיל 50 היא מצאה את עצמה, יודעת לאכול טוב ולעשות יוגה, גרושה, ילדיה בוגרים עם חיים משלהם, נאבקת על הכנסה, בדירה מתפרקת, בלי כוח לכלום, נוסעת באוטובוסים לעבודה. וככה, הרבה פחות נעים לעשות מדיטציה. היא מנסה לראות את הצדדים החיוביים, מחפשת את עצמה במסיבות טבע, נקלעת למערכת יחסים פוליאמורית,מלקקת רעל צפרדעים ביערות האמזונס, מעשנת סמים, או סתם יצאת למסיבה ורוקדת עד שתש כוחה. מה יש?! בסהכ היא ציפור חופשייה. היא טווה שיטה משלה לטיפול ועזרה לאנשים, מלווה מטופלים ומנסה למצוא אהבה. החיים הם לא ריטריט, הוא ספר מקסים על אשה בגיל המעבר במשבר חייה. ג׳מה כבר לא האשה המתוחה והמושכת שהייתה, וגם לא סבלנית יותר. נמאס לה להתפשר. היא יודעת מה היא שווה. ומה מגיע לה. הפעם, היא לא מתכוונת להתכחש לעברה ולוותר על עצמה. הספר נהדר, מלא כל טוב, ומאיה, כותבת את ג׳מה באופן כל כך אותנטי וקולח, שממש חווים הכל איתה,.

לעמוד הספר בוויטרינה