סקירה על "הנשיקה הקצרה מכולן" מאת אורנה שפי
הספר: הנשיקה הקצרה מכולן · סיגל פישביין
הנשיקה הקצרה מכולן - סיגל פישביין הוצאת ריף איזה ספר מרגש. הוא מרגש מעצם הסיטואציה העיקרית המתרחשת בספר, אובדן אב המשפחה וימי השבעה, אך הכתיבה הרגישה, האותנטית, זו שבאה מהלב - היא שעושה את זה באמת. עליזה התעוררה בוקר אחד וגילתה שאברהם, האיש שלה, אהוב נעוריה מזה כחמישים שנה, לא התעורר. ליבו נדם בשנתו. לאחר הלוויה הם מתכנסים כולם בבית המשפחה. אמא וחמישה ילדים. לאורך הספר אנו נחשפים לקשר המיוחד של עליזה ואברהם, לסיפורים שליוו אותם בהקמת המשפחה שלהם ולידת ילדיהם וגם לטרגדיות שפקדו אותם ולסודות שבאו בעקבותיהן. האינטימיות הזו, של ימי השבעה, של משפחה מכונסת יחד, מעלה רגשות מודחקים, דורשת תשובות לשאלות שנשארו ללא מענה ומעוררת זכרונות טובים יותר ופחות. הסיפור מסופר בקולן של עליזה ומלי, אחת הבנות. מלי היא הבוסית במשפחה. תמיד מארגנת, מסדרת, דואגת שהכל יהיה מתוקתק. יום לפני שאביה נפטר היא שוחחה איתו בטלפון. הוא מאוד רצה לספר לה משהו, אך זה לא הסתדר והיא סקרנית לדעת מה הוא רצה. בנוסף היא מתמודדת עם משבר בזוגיות שלה ויחד עם מות אביה, היא מרגישה מוצפת. הטוויסט בספר מרגש. הרגשתי שהוא הולך להגיע ושמחתי שצדקתי. טוויסט מרגש, מטלטל ומעלה שאלות. אני כבר מכירה את הכתיבה של סיגל וכשקראתי את התקציר ידעתי מראש שאתחבר אל הספר ושאפילו אצטרך חב' טישו ליד. לא טעיתי. איבדתי את אבי לפני 3 שנים וחצי והכאב עדיין נוכח. זה לא סיפור עצוב. זה סיפור של משפחה, של חוויות ילדות, של זכרונות ובחירות קשות שעיצבו חיים של משפחה שלמה. קריאה נעימה!