סקירה על "הטמעה" מאת גילי שרייבר באר

הספר: הטמעה · רווה גיל מור

מבצע נועז של המוסד, סין, איראן ובעיות אמינות וביטחון חוברות לטכנולוגיה ורפואה. הטמעה / רוה גיל מור. אודי והילה נפגשים במסגרת יזמית, כשהילה מציגה בפניו את רעיון הדוקטורט שלה: טלפון מוטמע בגוף האדם. יחד הם יוצאים למסע של פיתוח עסק סטארטאפיסטי. עסק שמקבל במהלך העלילה חיים משלו. כגיבור נוסף. הספר כתוב בצורה זורמת וקלילה, ומתמקד בעיקר בצדדים הטכנולוגיים והעסקיים שמניעים את העלילה קדימה. הוא לא מנסה להיות פילוסופי או עמוק במיוחד, אלא פשוט מספר סיפור קצבי ומעניין שכיף לעקוב אחריו. כל פרק מסופר מנקודת מבט של דמות אחרת, והחיבורים בין הסיפורים יוצרים תמונה. יש משהו כמעט “הנדסי” באופן שבו העלילה נבנית, כמו סדרת מקרי מבחן שמתחברים יחד להוכחה אחת גדולה. הספר מדבר על טכנולוגיות שכולנו כבר מכירים, ומעז לשאול מה יקרה אם האנושות תיקח אותן רק עוד צעד קטן קדימה. דווקא הקרבה למציאות הופכת את הרעיונות שבו למסקרנים מאוד. נהניתי מהקריאה וחיכיתי להתמזגות הגדולה בין הסיפורים, לרומן בין הגיבורים, או פריצה אחרת עלילתית מוטרפת, אך, הערך הגדול של הספר נמצא דווקא בצעדה הקבועה קדימה, בתחושה שהסוף אולי ידוע, אבל הדרך אליו ממשיכה ומתממשת. הכותב שולט היטב בעולם ההייטק, הגיוסים, המחקר והפיתוח, וכתיבתו מתארת את העולם הזה באופן מופלא. קוראי הזאנר יהנו מחוויה מהנה ומעוררת מחשבה.