סקירה על "ניצוצות של תובנה" מאת גילי שרייבר באר

הספר: ניצוצות של תובנה · ורד מזרחי

מההתחלה ידעתי שאת הספר הזה אני צריכה לפתוח כשאני במצב רוח המתאים. בזמן שהבית מתרוקן ודומם. בשקט, לבד. בזמן שהוא שלי לעצמי, במרפסת בגינה או על הספה בסלון אחרי שהרצפה שטופה. בספר 73 שירים, כל אחד על נושא אחר, כתובים בזרימה של התודעה. בכל אחד ניצוץ של תובנה ש-ורד אספה בתשומת לב רבה. בכל שישי, לאחר שהבית שלה היה מוכן, השולחן ערוך ומסודר לארוחת השבת. היא התיישבה לעשות עבודה עם הנשמה. וככה יצאו אל העולם 73 שירי השראה. בשיר ״את - זה מספיק״ היא הופכת את הנשמע לכתיבה באנגלית: Mass peak, ונוגעת באופן שונה, בנקודת החולשה של כל אחת: האם אני מספיק טובה? ורד מכניסה אל השירים את המנטורינג שלה, ומציעה: ״זה לא קשה ולא קל, זה מה שזה.״ חלק מהשירים מרפרפים על תכנם בקלילות "תדביקי אחרים בשמחה שלך תחשבי שאת וירוס״ (תובנה לשיר ״שמחה״). וחלקם מחזקים ונוטעים אמונה: ״תזכרי שמטוס ממריא תמיד נגד הרוח״ (מהשיר: ״אחות קטנה״). ורד מעלה על הכתב את התלבטויות החיים, את המחשבות בגיל 50 ואת מה שלמדה. והקוראים נחשפים לתובנותיה כמו: ״אפשר לצמצם קצת פה ושם בחיים, אבל אף פעם לא את הנשמה״ (מהשיר: ״חמישים״). ספר מקסים, מלא ניצוצות תובנה נפלאים.