סקירה על "רחוקה מהבית" מאת גילי שרייבר באר

הספר: רחוקה מהבית · איילת הלפרין קייטס

⁨ ⁨ לאודיה יש הכל: בית מלא אמונה, בעל, ילדות ומשפחה. והיא מוכנה לשמור על כל אלו מכל משמר, בכל מחיר, גם אם המחיר הוא: היא. אודיה מנסה ללכת עם המוסכמות ובכל פעם שהיא כמעט מצליחה, היא חייבת לנהוג על פי מצפונה ולומר בקול את דעתה. וזה, זה כבר מקלקל לה הכל. היא כועסת שלא נותנים לבתה לעלות לתורה, רק כי היא בת, היא כועסת על שנות חייה בה נאלצה לכסות את שערה כדי לא ״לפתות״ את הגברים, ועל שנים של הקטנה והליכה בתלם לצד בעלה. היא כועסת אבל ממלאת את הצד שלה, עד שההסכם מופר: הבת שלה מפתחת מחלה אוטואימונית שמסכנת את חייה ובעלה חי בעולם מקביל לשלה ולא מבין אותה. אודיה יודעת שהכל קורה בגלל המחשבות שלה. כי היא לא מספיק מאמינה. בין לבין היא חוזרת לקשר עם חברת הילדות שלה. ומתפלאה לגלות שהיא מקנאה באומץ שלה ובגירושים שיזמה. היא שמה עליה את המסיכה הראויה וממשיכה לתת דוגמה לבנותיה. היא לא חלשה כמוה. וזה עובד לה עד שהיא נתקלת בבועז. שחזר לחיות ביישוב. חבר ילדותה ואהוב נעוריה. ומשהו בה כבר לא יכול להחזיק יותר את הכל יחד. המשיכה הביתה חזקה. האם מפה הכל יתדרדר? האם היא תוכל להשתנות בתוך נישואיה? האם תוכל למען בנותיה לא להכנע לויתורים שירשה מאמה? בספרה השני איילת פורטת בכישרון רב על מיתרי הלב. לא רק של הציבור הדתי, אלא, של כל מי שהתלבט אי פעם בין רוחניות לדת. בין יראת שמיים ואלוהות לייראה מפני החברה, בה את גדלה וחיה. בין טקסים ומנהגים - יצורי כילאיים של האדם, לבין חיבור רוחני אמיתי להווית הנשמה. בסיפור משובצות שתי התורות של ימינו: פסוקים מהתנ״ך המוכרים לדור שלנו משיעורי התושב״ע ושירים ישראליים שמתנגנים בפס קול חיינו כאן, וההתכתבות בין השפות סוללת את שביל הלבנים אל הלב. כשבפער ביניהם מתגלה אודיה החדשה. האם בין האמת להצגה, אודיה תשאר נאמנה לעצמה?