סקירה על "רוכבי שחקים" מאת eilit rozin

הספר: רוכבי שחקים · דנה זטולובסקי

מכירים את זה שאתם מגיעים בחשש לקרוא ספר ששמעתם עליו כל כך הרבה? כי זה יכול ללכת לאחד משני כיוונים - אכזבה צורמת או הצלחה מסחררת. במקרה של "רוכבי שחקים", זה השני. מה היה קורה אם היו דרקונים בצה"ל? כנראה שהיה הרבה יותר מצחיק. כי לאורך כל הספר, עברו לי בראש שני קווי עלילה מקבילים - טופ גאן ואפס ביחסי אנוש. ואיכשהו זה עובד בצורה מושלמת. העלילה נעה בין 3 דמויות עקריות - דן AKA טום קרוז בטופ גאן אחרי שגוס מת. נועה הצהובה והמקסימה שהזכירה לי את הדמויות בסדרה "המפקדת" וליה, הנערה המורדת (שלגמרי גונבת את ההצגה) עם וייבים חזקים של אפס ביחסי אנוש. עכשיו תוסיפו לכל זה שלושה דרקונים. בספר הביכורים שלה, דנה מצליחה לזקק בצורה נהדרת הרבה מהחוויות של השירות הצבאי, לצד הומור משובח, אקשן, מתח והמון לב. ניכר כמה עבודה הושקעה כאן. המחקר, בניית העולם והירידה לפרטים מרשימים מאוד, ונותנים תחושה שהכול עובד לפי חוקים ברורים. ועל הדרך, שאפו גם להוצאת לונה. רואים את ההשקעה בכל פרט, מרמת ההפקה ועד העיצוב, וזה מוסיף המון לחוויית הקריאה. חוץ מהעובדה שבשניהם יש דרקונים שמעניקים לרוכבים שלהם כוחות, שם בערך מסתיים הדמיון. העלילה, העולם והאווירה שונים לחלוטין. ואם כבר יש לי טענות כלפי הספר, הן דווקא מהסוג הטוב. רציתי עוד. עוד מהעבר של ליה, ומה הפך אותה למי שהיא היום (למרות הרמיזות לאורך הספר) עוד מאורח החיים בבסיס, שאר הצוותים והדרקונים. וכן השאלה שלא הפסקתי לשאול את עצמי - מתי הם יוצאים הביתה? ומה קורה אז? דנה - לטובתך, אני ממש מקווה שהספר הבא הולך לצאת בקרוב, כי אני לא יכולה לחכות!