סקירה על "יום יוליאני" מאת גילי שרייבר באר
הספר: יום יוליאני · גלי כרמלי
בזמן שמירה מתחרטת על בחירה לא נכונה היא פוגשת ביולי, אשה צעירה תל אביבית כשרונית וחכמה שעובדת במערכת עיתון (כבר אהבתי!) ורוצה להתקבל ללימודי אמנות בצרפת. יולי כל כך רוצה להגשים את חלומה שהיא טסה להיבחן בסורבון ללמוד שם אמנות. כשהיא מסיימת את משימתה היא עולה על טיסה לארץ. יולי חוזרת אל חייה אבל מה שהיא לא עושה, היא נשארת נעולה בחוץ. יום יוליאני הוא ספרה הראשון של גלי כרמלי. שמעבר לכך שהוא עוסק בגיבורה אשה שגדלה במערכות תוכן כמוני, קריאה בו הייתה כמו שירה לליבי. גלי כותבת בכשרון סוחף, מלא ישראליות ואופטימיות על תפיסת הזמן, רוחניות ונשיות. על צמיחה מתוך משבר והכוחות השמורים לאלו שאין להם מה להפסיד. ״אנחנו מביטים זה בזו בתוך המים. אני כמעט צוחקת. הוא שולח יד, מאיים להפריד את אצבעותיי מהאף. אני חומקת ממנו ומוציאה את ראשי מעל פני המים והוא אחריי. ׳כמה?׳ ׳בקושי, חצי דקה׳.״ יחסי הורים וילדים. חברויות ישראליות, כאלו שלא מוותרות, חוצות גבולות ומלאות באהבה מכל הסוגים. ובחייה של יולי, עולמות מקבילים מתקיימים. וביום אחד היא מאבדת הכל ומקבלת הזדמנות להיות יולי אחרת. היא נלחמת ושורדת ומלאת אשמה, מדוע דווקא היא נשארה בחיים?! למה? כשהיא אוספת את השברים, היא פוגשת את אוליבייה, שכמוה, גם הוא מנסה. אבל, היא מרגישה שאין לה סיכוי בכלל להמשיך במצבה בתכניות שלה. האם אי פעם היא תחזור לצייר? כשהיא מגלה שחברתה; מירה, כמוה, נאבקת לחזור אל חייה הקודמים, הן מנסות יחד להבין מה לעשות, היא נוסעת לקיבוץ לפגוש את עוז, הן יושבות שעות ומחפשות מידע ומקווות לפתור את החידה. גלי רוקמת בכישרון גדול ובהומור רומן מלא תשוקה על אשה שמסרבת לאבד תקווה. אשה שלא מוכנה לוותר על עצמה. ספר מומלץ, במיוחד לכל מי שעדיין בטוח שהזמן הוא לינארי.