רוח מול רוח

מאת: שרון גלס עברי · 2014 · ביוגרפיה וזיכרונות

לכל אדם זיכרונותיו והם חיים בו כאדמה הדשנה או כבורות אפלים. כך או כך הם מצמיחים את ימיו וקורותיו. לכל אדם סיפוריו והם מרווים את תשוקותיו או מרעילים את נשימתו. כך או כך, הם שלו. מבין סיפוריי, בחרתי להנשים כאן את אחד מאלו שנשתמרו בי כסוד. שהושתקו. תחילה, כשהייתי ילדה, כי האמנתי שכך אגונן על שלמותי. עם חלוף השנים, כשידעתי כבר שסודי מרעילני, בחרתי שוב להחריש כי סברתי שבכך אני מגוננת על אחרים. טעיתי פעמיים. סיפורי זה, אם ארצה לשנות את מרקם הווייתו ולהפכו לחומר חדש, מוכרח לפגוש בחמצן המחייה ובאור. לכן נשמתי אל תוכו מחדש והוצאתי אותו מחשכת ההסתרה, השתיקה וההשתקה ואני מגישה אותו כאן בפשטות, כפי שנשתמר בזכרוני וללא כל יומרה. אני מניחה אותם, את זיכרונותיי מאותן השנים וכבר אני חשה את הכימיה החדשה של היוולדותם במרחבי ההווה.

שרון גלס עברי — דף הכותב/ת בטקסטורה